עושים סדר במושגים בבריאות כף הרגל

  • קטגוריה:מאמרים

נעלי ריצה – קיימות בשוק נעלי הריצה עשרות חברות גדולות ומאות חברות קטנות המייצרות נעליים המיועדות לריצה.
נעליים לריצה מתאפיינות במבנה ספורטיבי, קלות משקל והן משלבות טכנולוגיות שונות לשיכוך זעזועים.
החל מתאי אוויר ועד לשימוש בחומרים מוקצפים ושכבות של חומרים קלים בצפיפות משתנה ליצירת משטח דריכה בולם ומייצב.
הרבה אנשים בוחרים לנעול נעלי ריצה גם ביום יום, לרוב לא בגלל איכותן אלא בשל העיצוב הבולט וצבעוני שלהן.

נעליים מתקנות – נעל ריצה מתקנת, כפי שניתן בוודאי להסיק משמה, נועדה למצבים בהם כוללת כף הרגל של האדם ליקוי מסוים. הנעל נועדה להתמודד איתו באמצעות המבנה שלה, התכונות שהיא מגלמת (בלימת זעזועים, למשל), אופן התפירה וכיוצא בזה. הדוגמא המובהקת ביותר לכך היא קשת נמוכה, הידועה גם בתור פלטפוס. בין התפקידים הספציפיים של הנעל המתקנת המיועדת למטרה זו ניתן למנות הענקת תמיכה של ממש לכף הרגל, וזאת במטרה למנוע מצב בו היא נוטה פנימה – מה שכולל בתוכו שורה ארוכה של סיכונים, ובעיקר נפילות או פציעות.

נעלי רכיבה – נעלי רכיבה מתחלקות לשני זרמים. נעלי רכיבת כביש ונעלי רכיבת שטח. נעלי רכיבה לכביש הן לרוב בעלות מבנה קשיח, ללא שרוכים ועם מקום לקליפסים בלבד על הסולייה. נעלי רכיבה לשטח הן אגרסיביות ודומות יותר לנעלי ספורט. חלקן מגיעות עם שרוכים וחלקן עם סגירה באמצעות רצועות שונות.
לנעלי רכיבת הרים ישנה סוליה המתאימה הן לפדלים שטוחים (פלטים) ובחלק מהדגמים יהיה גם חיבור לפדלים ננעלים.

נעל נייטרלית – מאפשרת לכף הרגל לנוע בטבעיות ומיועדת לאנשים שצעדם יעיל מבחינה ביומכנית.

נעליים תומכות – אלו מיועדות למי שקורס פנימה, וזקוק ליציבות באזור הקשת של כף הרגל. מאחר ובנעליים האלה יש למעשה עוד חלק קשה שנועד ליציבות, המשקל שלהן קצת יותר גבוה. באנגלית הנעליים האלו יקוטגרו תחת המושג SUPPORT.

נעליים מייצבות – מיועדות לאנשים בעלי כפות רגליים שטוחות במיוחד, שזקוקים לתמיכה המרבית עבור כפות הרגליים שלהם. בחו"ל קוראים לסוג הזה של הנעליים MOTION CONTROLL ובדרך כלל קשה למצוא מגוון ממש רחב של דגמים מסוגים כאלה.

נעליים מינימליסטיות – בשנים האחרונות יש בעולם טרנד של נעליים קלות, מתוך מחשבה של אנשים מסוימים שאומרת שריצה היא פעולה טבעית ושאנחנו צריכים לבצע אותה קרוב מאוד לדרך שבה ביצעו אותה לפני אלפי שנים, ללא נעליים. מאחר וקשה לרוץ יחפים, חברות רבות החלו לייצר נעליים קלות מאוד, ללא תמיכה בכלל, ועם דרופ מינימלי הוא אפסי. הנעליים האלו מיועדות כמובן לרצים ניטראלים בלבד, ולא כל אחד מתחבר אליהן.

נעליים מקסימליסטיות – דווקא הטרנד האחרון הוא של נעליים שתופסות הרבה יותר נפח, ומרחיקות אותנו מאוד מהתחושה הטבעית של ריצה יחפה. דוגמה מצוינת לטרנד הזה היא הנעליים של HOKA שהרושם הראשוני שלהן הוא מראה די מוזר ובטח חדשני, והרעיון הוא שהן מגביהות אותנו מעל פני הקרקע ובמקרה של נעלי שטח הן רומסות את כל מה שנדרוך עליו.

מדרסים – מדרסים לא נועדו רק על מנת לפתור בעיות אורטופדיות ולהקל על כאבים. הליכה עם מדרסים היא ביטוי להקפדה על איכות חיים גבוהה וסוג של רפואה מונעת. מדרסים גם לא בהכרח קשורים לסוג נעליים ספציפי וניתן להשתמש בהם גם בנעלי ערב, סנדלים ונעלי ספורט. בחירת סוג המדרסים והתאמתם לרגל צריכה להיעשות במקצועיות, על ידי מומחים בעלי ניסיון בתחום, שגם נותנים אחריות על המוצר ומספקים מדרסים איכותיים ובריאים. אלה נעשים בהתאמה אישית ולאחר בחינה של כף הרגל של הלקוח ובהתאם להרגלי החיים שלו ותבנית ההליכה המיוחדת רק לו.

רפידות – רפידות מגיעות בתוך כל זוג נעליים חדשות. תפקידן הוא בעיקר לספק רכות מסויימת בתוך הנעל. רפידות אינן מספקות תמיכה לכף הרגל והן נוטות להישחק ולההרס במהרה בשל העדינות שלהן.

מורטון נוירומה – 

עצב ה – lateral plantar nerve מתאחד עם ה – medial plantar nerve.
כששני העצבים מתאחדים הם בדרך כלל גדולים במימדם יותר משאר
העצבים שמתחברים לשאר האצבעות בכף הרגל.
בעצב נמצא תחת רקמה תת-עורית ממש מעל השכבה השומנית שבכף הרגל,
וקרוב לוריד.
מעל העצב ישנו מבנה רצועות שנקרא : Deep transverse mtatarsel ligament .
רצועות אלו מאוד חזקות ומחזיקות את עצמות המטטרסל.
רצועות אלו יוצרות מין תקרה לעצב.
בזמן ההליכה, בכל דריכה בזמן צעידה הרצפה תדחוף את העצב כלפי מעלה ורצועות ה – Deep transverse mtatarsel ligament יחזירו וידחפו את העצב כלפי מטה,
מה שגורם לדחיסה (קומפרסיה) באזור זה.
עדיין לא נקבע הסיבה לגדילת העצב

מורטון נוירומה מופיע בעיקר אצל נשים אשר נועלות נעלי עקב גבוהות וצרות באזור כריות כף הרגל, ומשום כך, נוטה משקל הגוף לחלקו הקדמי של כף הרגל, משום שאזור כריות הרגליים צר עקב כך שהנעל צרה נוצר לחץ גם מצידו החיצוני של הרגל וגורם לסחיטה של העצב מכול צדדיו.
תחת מצב זה אפילו לחץ מינימאלי יכול לעורר כאב ונפיחות של העצב.

הסימינים הם בדרך כלל כאבים בכרית כף הרגל, הכאב ממוקד בין מפרקי הבהונות השלישית לאצבע הרבעית או בין מפרקי הבהונות השנייה והשלישית.
הכאב יכול להיות חד או עמום והכאב מתגבר בזמן הליכה ודועך בזמן מנוחה.

בדרך כלל ניתן לזהות את הבעיה בבדיקה על ידי לחיצה על אזור שבין האצבע השלישית והרביעית בכדי להפיק כאב.
או על ידי דחיפה של הבוהן לעבר האצבע השלישית.

פלטפוס – פלטפוס הוא מצב בו הקשת הפנימית של כף הרגל שטוחה, מה שיכול לגרום לתסמינים שונים.
קשת כף הרגל אחראית על חלוקת המשקל ובעלת תפקידים שונים במהלך פעולת ההליכה.
במקרים של פלטפוס, הקשת של כף הרגל שטוחה ואינה מבצעת את תפקידה בצורה טובה ולכן יכולים להופיע תסמינים שונים בטווח הקצר והארוך. לרוב אפשר למנוע או להפחית בעיה זו ע"י נעילת מדרסים אורטופדים אשר מותאמות בהתאם לאותה בעיה הספציפית.

אולפוס  – קשת רחבה מן הנורמה בכף הרגל אשר גורמת לסיבוב הקרסול כלפי פנים הגוף. ליקוי יציבה זה מתבטא אך לפעמים גם בליקויי יציבתי נוסף-"רגליי o", ששניהן ביחד גורמות לשחיקת סחוסים בקרסול כף הרגל ובסחוסי הברכיים(מיניסקוסים) ולעיתים גם לבעיות וכאבי גב בעיקר תחתון מאחר ואין חלוקה שווה של העומסים בגוף. לרוב אפשר למנוע או להפחית בעיה זו ע"י נעילת מדרסים אורטופדים אשר מותאמות בהתאם לאותה בעיה הספציפית.

נחיתה על העקב (HEEL STRIKE) – חשוב מאוד שתדעו מהו החלק הראשון של כף הרגל שלכם שפוגש את הקרקע בזמן הריצה, ואם אתם מתקשים להבין זאת בעצמכם – שאלו מאמן שאמור לזהות זאת מיד. אם העקב הוא החלק הראשון שפוגש את הקרקע אז אתם אנשי ה-HEEL STRIKE. לא בכל חנות או אתר ישאלו אתכם אם אתם רצים ככה, אבל כך תוכלו לדעת שנעליים עם דרופ נמוך ממש לא מיועדות לכם. אתם זקוקים לתמיכה בעקב. במילים אחרות, לרצים כאלה מומלץ לרכוש נעליים עם דרופ של 8 מילימטר לפחות, שיכול להגיע גם עד 12 מילימטר.

נחיתה על מרכז כף הרגל (FOREFOOT STRIKE) – יש כאלה שיגידו שזו הדרך הנכונה ביותר לנחות על כף הרגל בזמן הריצה, אבל פחות רלוונטי לדון בזה כי קשה מאוד לשנות הרגלים. מי שנוחת על מרכז כף הרגל לא צריך נעליים עם דרופ גדול מדי, ויוכל להסתפק בדרופ של 9 מילימטר ומטה.

נחיתה על כריות כף הרגל (FOREFOOT STRIKE) – יש גם כאלה שנוחתים על החלק הקדמי של כפות הרגליים, ואומרים שהם לא ממש צריכים להתייחס לדרופ ויכולים להרשות לעצמם כל סוג של נעל. מצד שני, יש כאלה שממליצים להם לא לחפש דרופ גדול כדי שהנעליים שלהם יהיו יותר קלות.

רגלי O– ליקוי יציבתי השכיח יותר בקרב כדורגלנים שהתחילו בגיל ההתבגרות (בשלבי גדילת עצמות הגוף). ביגלל הטיות מרובות ותנועות מהירות של הגוף בעיקר של הפלג גוף תחתון. בזמן גדילת העצמות תנועות אלה גורמות לעיוות של עצמות הירכיים והשוקיים כלפי חוץ הגוף וגורמים לרגליים עגולות שמשפיעות בעיקר על עומסים במיניסקוסים הפנימיים של הברכיים וכך גם גורמים לעיתים לקריעתם ואף במקרים גרועים יותר לקריעת רצועות הצולבות של הברך ולשחיקת סחוסי הפיקה. ליקוי יציבה זה גורם גם לרוב לבעיות בכפות הרגליים ולעיוותם ואף לשחיקת סחוסם. לא תמיד ניתן לתקן בעיה זו אך כן ניתן להפחית עומסים וכאבים באותם אזורים החשופים לפגיעה ע"י חיזוק ותרגילי יציבה של כל שרירי הרגליים והעכוז עם שימת דגש על חיזוק מקרבי הירך.

רגלי X– בשונה "מרגלי o" מבנה היריכיים והשוקיים קורסות כלפי פנים הגוף בצורת x שכאן הלחץ על סחוסי הברכיים הן על המיניסקוסים החיצוניים של הברכיים וגם במקרה זה עלולים לגרום בהמשך לקריעתם ואף במקרים גרועים יותר לקריעת רצועות הצולבות של הברך ולשחיקת סחוסי הפיקה. ליקוי יציבה זה גורם גם לרוב לבעיות בכפות הרגליים ולעיוותם ואף לשחיקת סחוסם. מבנה של רגליים אלו לא תמיד ניתן לתקן מאחר ובדר"כ זהו מבנה מולד אצל אנשים שסובלים מליקוי יציבה מהסוג הזה אבל לרוב כן ניתן להפחית עומסים וכאבים אלו ע"י חיזוק ותרגילי יציבה של כל שרירי הרגליים והעכוז עם שימת דגש על חיזוק מרחיקי הירך.